לוחות צמנט בורד הם לוחות העשויים מתערובת של כמה חומרים, על פי רוב מלט המחוזק בסיבי עץ או ברזל, תוך שהחומרים עוברים בתהליך הייצור בערה בתנור. כיום נעשה שימוש בלוחות הללו לבניית קירות חוץ בבנייה קלה (בעיקר מחסנים) לחיפוי חיצוני, חיפוי קירות פנים באזורים רטובים, רצפה נושאת וכן הלאה. מדובר בפתרון האיכותי ביותר לתנאי שירות חריגים ו\או מיוחדים כמו אצטדיונים, מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, תאי שירותים, חדרים רטובים וכדומה. לוחות הצמנט בורד מתאפיינים בעמידות גבוהה לאורך זמן לפגעי מזג האוויר וניחנים בחסינות בפני אש ונזקי מים. יתרה מכך, לוחות הצמנט עמידים בפני טרמיטים ומזיקים שונים, מבודדים תרמית וכנגד רעשים וניתנים לכיפוף ולהתגמשות, כך שהם משפרים משמעותית את חוזקם ועמידותם של הקירות.
סוגי הלוחות צמנטים: הבדלים וקווים משותפים
עד לשנות ה- 70 של המאה ה- 20 השתמשו ברחבי העולם בלוחות שבסיסם מלט ושחוזקו בסיבי אסבסט. משנות ה- 80 החלו לעשות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של כבישה בתנור לייצור הלוחות, תוך המרת סיבי אסבסט בסיבי צלולוז לשם שיפור העמידות. כיום מציע השוק אינספור סוגים של לוחות צמנטים, כשלכל אחד מהם יישנו ייעוד ספציפי. עם זאת, כולם מתאפיינים בקווים משותפים כגון: עמידות מכנית גבוהה בהשוואה ללוחות הגבס, עמידות כנגד רטיבות וסיווגם כחומרים שאינם דליקים. הלוחות הצמנטים עשויים בבסיסם מלט, אולם נבדלים זה מזה בסוג החומרים המחזקים הנוספים בתהליך הייצור. סוג לוחות הצמנט הנפוץ ביותר כיום ברחבי העולם המערבי הוא לוחות הצמנט בורד המורכבים ממלט אפור או לבן ומחוזקים בסיבי עץ.
יתרונותיהם וחסרונותיהם של לוחות הפייבר צמנט
יתרונם הגדול של לוחות הצמנט בורד נעוץ במחירם הנמוך בהשוואה
ללוחות מסוגים אחרים. עם זאת, ללוחות הצמנט בורד יש נטייה לשנות את צורתם, להתנפח, להתעוות ולהישבר בפינות כתוצאה מחשיפה ללחות, רטיבות וגשמים, ובפרט כשמדובר בלוחות שנעשה בהם שימוש לחיפוי חיצוני. חיסרון נוסף נוגע לכושר הירוד שלהם לספיגת חומרים כמו דבקים ו\או ציפויים. בעקבות החסרונות הללו, הושקעו לאורך השנים משאבים רבים ליצירת לוחות עמידים וחזקים יותר, וכך למעשה פותחו, בין היתר, לוחות הפייבר צמנט. סוגים אחרים של לוחות צמנט מחוזקים באמצעות תרכובת מינרלים ורשת סיבי זכוכית. מדובר, אמנם, בלוחות עם אפיון דליקות נמוך וללא השפעה כמעט משינויים בלחות, אך הם אינם מותאמים לחיפויי קירות חוץ ולשימושים נוספים במבנים שהוקמו בטכניקת הבנייה היבשה.
לוחות הצמנט בורד
לוחות הפייבר צמנט, לעומת זאת, הם לוחות שמחוזקים באמצעות סיבי צלולוז כשלאחר מכן עוברים כבישה בתנור. חלק גדול מהלוחות הללו בנויים מספר שכבות של קשרים אופקיים, בעוד שהדגמים המתקדמים יותר כוללים בתוכם גם קשרים אנכיים. לוחות הפייבר צמנט ניתנים לעיגול ולכיפוף, לפיכך גמישותם היא התואמת ביותר עבור מבנים שנבנו בשיטה ה"יבשה". יתרון נוסף מתייחס ליכולת הגבוהה במיוחד שלהם לספיגת דבקים, חומרי איטום וצבע. חסרונם העיקרי נעוץ במחירם הגבוה ביחס ללוחות הצמנט בורד וללוחות האחרים. לוחות הפייבר צמנט פופולריים מאוד לחיפוי חיצוני וחזיתות מעוצבות, ונחשבים לתחליף איכותי ביותר לטיח חיצוני עבור מבני בטון ובלוקים. כמו כן, הלוחות הללו אידאליים גם לתוספות בנייה ולעיצוב קירות פנים.
שיטות להתקנת לוחות צמנטים
השיטה המקובלת להתקנת לוחות צמנטים היא ההתקנה היבשה הכוללת עיגון שלד פלדה מעל לקיר הקיים וחיבור הלוחות בעזרת ברגים. אפשרויות נוספות כוללות שילוב של דבק כתחליף לחלק מהברגים או יצירת מערכת הרכבה באמצעות הדבקת תותבים (זכר ונקבה) מעל גב הקיר ומאחורי הלוח. התקנת לוחות צמנטים מעל לקיר בטון או בלוקים נעשית בליווי והשגחת מהנדס קונסטרוקטור שקובע את סוג ועובי הפרופילים, אופן העיגון אל הקיר הקיים וכן את המרחק שבין הפרופילים האופקיים והניצבים. עיגון שלד הפלדה אל הקיר מיושם על פי מפרט מהנדס ולרוב בעזרת זוויות מיישרות. חיבור הלוחות בעזרת הברגים דורש קידוח מקדים, כאשר ישנה חשיבות רבה למרחק שבין בורג לבורג ולמרחק שבין הבורג לפינת הלוח. כמו כן, קיימת חשיבות רבה למרווחים שבין הלוחות. באופן כללי, שלבי העבודה מורכבים מהכנת קונסטרוקציית פלדה בהתאם לתכנית מהנדס, התקנת הלוחות תוך כדי שמירה על מרווחים ויישום של סילר. את מרווחים שבין הלוחות יש למלא באמצעות שפכטל חוץ עד לקבלת משטח מיושר. עם סיום אטימת המרווחים, מומלץ ליישם על האזור כולו שכבת שפכטל לקבלת מראה אחיד וחלק. ישנן מגוון אפשרויות לביצוע יישום הגמר, כגון מריחת שפכטלקיר פיניש לליטוש קירות חוץ, מריחת צבע אקרילי בשתי שכבות וכן הלאה.